מה צריך לדעת על מצלמות IP

 

הפיתוחים בעולם מצלמות אבטחה והמעגל סגור צובר תאוצה, אם בעבר השימוש בתיעוד והשגחה נעשה באופן אנלוגי, כיום מצלמות IP בתשתית רשת הם שם המשחק.

מערכות המוחברות לאמצעי הקלטה אנלוגי המגבה את אירועי הוידיאו ע"ג אמצעי אחסון סרט מגנטי, מכשירי וידיאו, בחוץ, מעבר לתשתית דיגיטאלית חזק בפנים.

 

מערכות אבטחה מבוססות מכשירי DVR ומצלמות אנלוגיות, מספקות פיתרון של סרטוני וידיאו דיגיטאליים, אולם איכות התמונה המתקבלת אינה מסוגלת להגיע ברמתה לאיכות המופקת מן מצלמות רשת בטכנולוגיית TCP-IP.

ראשית הרזולוציה שמצלמות IP מסוגלות להפיק גבוהה בהרבה מן הרזולוציה שמצלמות אנלוגיות ואמצעי ה-DVR מסוגל לייצר, לשם המחשה מצלמה אנלוגית ברזולוציה 550TVL מסוגלת לספק תמונה ברזולוציה של 580X500,

כמות של 290,000 פיקסלים על המסך. אם ניקח מצלמת IP ברזולוציה של 1.3 מגה פיקסל היא תפיק לנו רזולוציה של 1280X1024 שזה כאמור כמות של 1,310,720 פיקסלים ע"ג המסך.

ללא ספק איכות שלא ניתנת לתחרות, שלא לדבר על מצלמות המספקות רזולוציה של 3,4 ו-10 מגה פיקסל בהם איכות התמונה מרהיבה.

 

אז מה היתרון ברזולוציה גבוהה של מצלמות רשת, הרי העין שלנו לא מסוגלת להבחין אם המצלמה היא כזו או אחרת כאשר אנו צופים דרך מסך המחשב?

היתרון הוא משמעותי כאשר נדרש הגדלה של התמונה בכדי לזהות אובייקטים ופנים של הסובבים באזור הצילום. כאשר מבצעים הגדלה שאינה אופטית אלא דיגיטאלית (זום אופטי קשור למצלמות ממונעות),

הפיקסלים פשוט "נמתחים", מה שיוצר תמונה מרוחה ולא ברורה, במצלמות IP בעלות רזולוציה גבוהה "מתיחת פיקסלים" אלו לא קיימת כיוון שעדיין בגודל המסך רזולוציה זו מסוגלת להיכנס.

יתרון נוסף הוא האפשרות להציג את התמונה במסכים גדולים מאוד מבלי שאיכות התמונה תיפגע.

 

להלן דוגמא להבדל ברזולוציות בהגדלת תמונה ממצלמה אנלוגית לבין תמונה מוגדלת ממצלמת IP בעלות גודל עדשה זהה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מערכות אבטחה מבוססות מצלמות IP פועלות בתשתית של כבלי רשת מסדרות CAT, לעומת הכבלים הקואקסיאלים הנהוגים בטכנולוגיה האנלוגית.

מבחינת איכות הכבלים, אחזקה שוטפת, שדרוג והוספת התקנים ומצלמות לרשת העבודה מול תשתית כבלי הרשת הדבר נוח, מהיר ואיכותי יותר.

ישנן מצלמות רשת התומכות בפונקציה PoE, המאפשרת גם העברת המתח ע"ג הכבל הרשת, זאת בתנאי שהרכזת אליה מתחברות המצלמות גם תומכת בפונקציה זו, היעילות בדבר זה, הינה חיסכון משמעותי,

תוך גיבוי אותה רכזת במקור מתח נפרד במצבים בהם "נופל" החשמל, המצלמות תמשכנה לתפקד ולפעול ואין צורך בגיבוי הנעשה בעבודה ידנית של מצלמות האבטחה.

גם במצלמות אנלוגיות ניתן להשתמש בכבלים משולבים מתח, אולם מדובר בכבלים עבים יותר, לעיתים שימוש בכבל זה לא יכול להתממש בשל דרישה לכמות כבלים גדולה והתשתית אינה מאפשרת את העברתם.

ישנן מצלמות IP שהן בעלות ממשק חיבור אלחוטי, פיתרון של הצבת מצלמות מסוג אלו יכול להיות קריטי וכדאי כאשר היכולת להעביר תשתית כבלים הינה מוגבלת או בלתי אפשרית.

 

כידוע מערכות מבוססות מצלמות אבטחה אנלוגיות, עובדות מול אמצעי DVR, כגון: כרטיס למחשב או מערכת הקלטה עצמאית.

מערכות מצלמות רשת, מתחברות ליישום NVR (ר"ת Network Video Recorder), יישמוי NVR לרוב, מסופקות ע"י יצרן המצלמות ללא תוספת תשלום, מה שחוסך משמעותית ברכישה של אמצעי הקלטה.

המינוס הבולט הוא שכל יצרן מספק תמיכה עבור המצלמות שלו, כך שלרוב לא ניתן לשלב מספר יצרנים במערכת בודדת, אלא אם כן משתמשים ביישום NVR צד-שלישי או כזה מיצרן מסוים המאפשר תמיכה גם ביצרני מצלמות רשת אחרים.

לרוב, למרות שמומלץ לחבר את המצלמות מול מחשב אחד בו מותקנת תוכנת ה-NVR, ניתן להתקין מערכת NVR במספר מחשבים, דבר המאפשר גיבוי של וידיאו המצלמות ע"ג יותר ממחשב אחד.

ישנן מצלמות המגיעות עם חיבור לכרטיס זיכרון חיצוני מסוג SD או מיקרו SD, דבר המאפשר גיבוי הוידיאו ע"ג כרטיס הזיכרון, במצבים בהם החיבור למערכת ההקלטה אינה זמינה.

 

לעומת מצלמות אנלוגיות, מצלמות רשת הן יקרות יותר, בשל האיכות והמבנה הטכנולוגי, אולם חשוב לקחת בחשבון כי יש חיסכון ברכישת מערכת הקלטה, DVR.

חיסרון זה הינו אף יתרון בגלל שבזכות הרזולוציה הגבוהה ניתן "לוותר" על כמות מצלמות ולבחור פחות מצלמות עם עדשות קטנות אשר תצלמנה שטחים גדולים יותר, בהתאם ניתן יהיה להגדיל את התמונה באופן דיגיטאלי מבלי לפגוע באיכות,

כפי שהצגנו בתמונות למעלה.

חיסרון משמעותי יותר הוא כאשר קיים צורך בהתקנה של מצלמות נסתרות, כאן מבנה הטכנולוגי של המצלמה לא מאפשר מזעור מימדי המצלמה, בשוק עדיין לא קיימות מצלמות מסוג אלו בטכנולוגית IP.

דבר נוסף שגם אותו ציינו למעלה, הוא מגבלת שילוב מצלמות מיצרנים שונים, בניגוד לשימוש בטכנולוגיה האנלוגית, שם הדבר ניתן.